Posts Are Coming Soon
Stay tuned...

תכנון ערים


״מטרת העיר- לשמש מאגר גדול ככל האפשר של קשרים בין בני אדם״ (פרופ׳ הלל שוקן)

השאלה איך ניתן לתכנן עיר המקימת עירוניות ומה הם התנאים לעירוניות בעיר?

בשביל לענות על שאלות אלו אראה דוגמאות של ערים שתוכננו מראש, מהחוץ פנימה, כמו מנהטן וברצלונה לעומת ערים שתוכננו מהפנים החוצה כמו ערים עתיקות או מזרחיות.

המרחב הציבורי וגודלו היחסי מהווה חלק מאוד חשוב בעירוניות ולכן אבדוק את היחס של הצפיפות של המרחב הציבורי בערים הנ״ל.

מה הם עקרונות התכנון של הערים שתוכננו מראש כגון צ'אנדיגר-לה קורבוזיה, פריז- הוסמן, ברצלונה- סרדה, תל אביב-גדס וכדומה.

באמצעות המפות נולי ותוכנת הגרסאופר אני יכולה לפשט את החללים הריקים לעומת הבנוי ולראות את היחסים ביניהם במרקמי ערים אלו.

נתון זה יעזור לי לחישוב פרמטרים של הנוסחא. יחס בין מרחב פרטי למרחב ציבורי.

דוגמא לעיר מתוכננת מראש אך נכשלה בקיום העירוניות:

צ׳אנדיגר, הודו |לה קורבוזיה

לה קורבוזיה קיבל את ראשות הפרויקט במקומו של מאייר, ויצר תוכנית בניין עיר על פי עקרונות המודרניזם - הפרדת פונקציות עירוניות (אזור), צורה דמוית אדם ("ראש" מנהלה, "גוף" למגורים, "לב" מסחרי, "ריאות" פארק וכו'), והפרדה בין מכוניות להולכי רגל. לה קורבוזיה שמר על רבים ממאפייני התוכנית המקורית של מאייר ונוביצקי: הקאפיטול (אזור בנייני המנהל), מרכז העיר, אזור האוניברסיטה, אזור התעשייה, מרכז העסקים הראשי וציר הפארקים המרכזי. גם השכונה נשארה כיחידה יסודית (השכונות השונות נקראוסקטורים). בכל אופן, קווי המתאר המעוקלים המקוריים של מאייר הוחלפו ברשת של קווים מקבילים, והבניינים התאפיינו בסגנון ברוטליסטי של בטון חשוף ו"חומרים כנים" דומים, ובשימוש בצורות גאומטריות ברורות.

התוכנית המקורית התחלקה לשני שלבים: הראשון לעיר בת 150,000 תושבים והשני לעיר בת חצי מיליון תושבים. לה קורבוזיה חילק את העיר ל'סקטורים' מלבניים בני גודל זהה (800X1200 מטר), שנועדו להיות יחידות כמו-אוטונומיות, שבכל אחת מהן שוק, מקום פולחן דתי, בתי ספר, אזורי מגורים ועבודה - במרחק 10 דקות אלו מאלו. בתוכנית המקורית הותוו הסקטורים 1-47 (ללא סקטור 13). בין הסקטורים עוברות שדרות רחבות, ובהצטלבויות שביניהן כיכרות עגולות. ברבות מן הכיכרות נשתלה צמחייה שופעת. בתוכנית המקורית נכללה 'רצועה ירוקה' סביב העיר כדי למנוע התפשטות ופרבור בלתי מבוקרים. תוכנית זו לא יצאה לפועל, אבל לעומת זאת פארק גדול בשם זאקיר גולאב באג משתרע על שטח גדול בלב העיר.

רשת הדרכים נבנתה בכפוף לתוכנית "שבעת ה-V", שדירגה את הדרכים בהתאם לאופי התנועה: V1 הן הדרכים הראשיות המחברות את צ'אנדיגאר לערים אחרות, ו-V7 הם השבילים המובילים לבתים הנפרדים. מאוחר יותר נוסף גם V8: נתיבים לאופניים ולהולכי רגל. בניגוד לערים גדולות אחרות בהודו, צ'אנדיגאר מעודדת רכיבה על אופניים ועשרות אלפי תושבים נוסעים באופניים לעבודתם.

לה קורבוזיה השאיר את תכנון רוב בנייני העיר לאדריכלים אחרים מהצוות שלו, והסתפק בתכנון כמה מן הבניינים המרכזיים: הסקרטריאט, בית המשפט העליון, המוזיאון לאמנות, בית הספר לאמנות וכיוצא בהם. רוב המבנים האחרים תוכננו על ידי בן דודו של לה קורבוזיה,פייר ז'נרה, זוג האדריכלים האנגלי מקסוול פריי וג'יין דרו, ולצידם עוד תשעה אדריכלים הודיים.

No tags yet.
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square