Posts Are Coming Soon
Stay tuned...

המשך כתנאי לתופעת העירוניות


"אם נפר את הקצב על-ידי שניעצר יתר על המידה בצליל מצלילי הלחן, הרי לא האורך הנפרז שלו, מבחינת היותו אורך, הוא שיעמידנו על טעותנו, אלא השינוי האיכותי שנגרם בכך למכלול של הפסוק המוסיקלי.אפשר אפוא להשיג במחשבה את העקיבה שאין עמה הבחנה, את העקיבה בחינת חדירת-גומלין, זיקת-גומלין, התארגנות פנימית של כך משך זה הנו גם חללי וגם תודעתי. הוא יוצר דרך בין שתי השדרות ומקיים את התופעה העירונית.

יסודות, שכל אחד ואחד מהם מייצג את הכלל כולו, ושרק מחשבה בעלת כושר הפשטה תוכל להבחין ולהפריד בינו ובין הכלל כולו. כך, בלא שום ספק, היה מצייר בנפשו את המשך יצור שהיה זהה ומשתנה כאחד, ושהיה משולל כל מושג על החלל."

(אנרי בריגסון, "מסה על הנתונים הבלתי-אמצעיים של התודעה")

בפרויקט שלי, פרשנות תופעת ה"עירוניות" הינה ניסיון לתפיסה מחודשת של העיר, עיר שאינה בנויה מחלקים מגבילים או אוטנומים אלא, עיר המקיימת "משך"

.חקירה של מושג זה התבססה על טקסט של הוגה הדעות, אנרי ברגסון המתאר בספרו "מסה על נתונים" מה הוא משך. אמנם ברגסון אינו חושב על המשך המתקיים בחלל אלא בזמן, אך מצאתי כי התיאור שלו את תופעה זו מתאים אף להבנה החללית.

בכדי להסביר מהו משך ברגסון פונה למוסיקה וטוען כי היכולת שלנו לשמוע מוסיקה תלויה בכך שצליל אחד נמסך לשני. אין אנו שומעים צלילים בודדים זה אחר זה אלה האחד דועך או נמסך לתוך השני. המסיקה המקיימת את המשך בין הצלילים ובכך נוצרת המנגינה.

לכך ברגסון קורא משך ומסביר כיצד תופעה זו בונה את הממד הזמני של הקיום שלנו, זאת בשונה מזמנים המסודרים על הציר הכרונולוגי של הזמן, אלה מופיעים כיחידות בפני עצמן המסודרות על ציר הזמן ומתקימות כל אחת כאירוע בפני עצמו.

אם כך גם בחלל אנו יכולים לומר כי מקום אחד שנמסך לתוך המקום שני.

אזור ההתערבות שלי הוא במרחב בין שדרת רוטשילד לשדרת הר ציון בתל אביב.

היות והבנת המשך דנה בתופעה אחת הנמסכת אל תוך האחרת, אני מבינה כל תופעה כסוג של חצר עירונית המכילה בתוכה (בין אם בפועל או כציפיה) תופעה אחרת. בגבול שדרות רוטשילד אני מקיימת חצר מקומית אשר יכולה להכיל בתוכה ממד אונברסלי בקנ"מ גדול יותר הבא מחוץ לעיר. החצר מוגדרת על ידי הדפנות שמגדירות את החללים החדשים שנוצרים בין המבנים ובכך יוצרים את חלל הטווח בין הפרטי לציבורי, בין החוץ לפנים.

החצר הינה תשתית מרחבית בקנה מידה מקומי המאפשרת ל"אורחים" נוספים פנימה לקחת חלק במרחב שלה. תופעת החצר הינה המשך של מושג הבית ותופעה מארחת. החצר היא התשתית לכניסת האורח, החוץ.

כדי שהעיר תקיים את תופעת העירוניות יש צורך להביא דברים חדשים לתוכה, ובכך לקיים שכבות של תודעות שונות בו זמנית עם קשר ביניהם- תודעה אחת היא החצר והתודעה הנוספת היא התופעה שמתארחת..החצר היא היחידה הבסיסית אשר לתוכה נכנס עוד תופעה חללית אחרת.

החלל בין השדרות תמיד מביא דברים מבחוץ, את האחר.

החוץ האוניברסלי חודר למרחב הקיים, ובכך מכניס מבחוץ משהו חדש שמנהל דו שיח עם החצר ודרכו יוצר את המשך.

כך אני מפתחת מערכת של חצרות עירוניות בין רוטשילד לשדרות הר ציון, שהן חצרות עירוניות המצפות לממד אחר שיכנס בתוכן. על ידי מעשה זה אני יוצרת משך במרחב בין שדרות רוטשילד לשדרות הר ציון.

No tags yet.
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square